מוסרות ומוטות - בלוג יוגי/תיאולוגי

ויש רגעים בחשמלית או באוטובוס שאתה רואה אישה בלבוש של ימי הביניים ונורא בא לך לשאול אותה מה המשמעות של הגדילים הסגולים שנשרכים על הקרקע או למה יש את העיטורים האלו דווקא סביב הצלב. אבל בגלל המבוכה אתה נמנע מזה וממשיך הלאה, אל השיר שמישהו מזמר בחשמלית או הקבצן שמבקש שתקנה בשבילו משהו לאכול בחמישה זלוטי וחמישים גרושי הלאה אל סניף הדואר שפתוח 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע קדימה אל ילדים קטנים שמספרים לך על הטלפון צעצוע שיש להם והבלחות אל האופי של השפה המיוחדת הזו, שלא באה בקלות. למשל, פומידור זה עגבניה, פרי הזהב, הפרי שמגיע מאמריקה הלטינית שחמסו אותה הלבנים.

(מוזיקה להרגע: אני רוכב התקליטים שלכם)

והיום המורה הנפלא מהאוניברסיטה מלמד אותנו מדוע שדרות ירושלים נקראות שדרות ירושלים. בשל החוקים שלא סבלו את נוכחות היהודים בעיר העתיקה איפשר האציל הפולני אוגוסט סובוקובסקי ב 1774 ליהודים להקים כפר קטן מחוץ לוורשה בשם ירושלים החדשה (Nowa Jerozolima). שדרת ירושלים היא הרחוב שהוביל מירושלים החדשה אל נהר הויסלה. היישוב היהודי מחוץ לעיר העתיקה לא צלח אבל הדרך, הדרך נשארה עד היום.

( עוד מוזיקת טראש פולנית  - זו כבר התמכרות  )   

(אלן ביסקי - החיים יפים )

דיסקו פולני והירח המלא -  יום אחד מישהו יכתוב תזה על התופעה המרתקת הזאת. כשלומדים שפה זרה כל השירים המפדחים. השירים הכי הכי בנאליים ומטופשים שבתרבות המקור הייתם מעדיפים לבלוע כמה וכמה צפרדעים ולבקש יפה עוד ורק לא לפזז לצלילם (כמו שרית חדד או צביקה פיק) נעשים זהב טהור כשמתקיימים שני תנאים, יש לך תירוץ טוב להנות מהם (השכלה) ואתה בחברה של אנשים שלומדים את השפה ולכן אף אחד לא יצחק אם תתלהבו מהפדיחה הזו, כי היא לא הפדיחה שלכם .   

או אולי זה הירח המלא מעל הויסלה.

 ( אמדאו וביאר פול )